האמרה המפורסמת טוענת כי עושר לא קונה אושר. נדמה כי מנסח הסיסמה החכמה והקליטה לא ביקר מעודו בדובאי שבנסיכויות המפרץ. הניסיונות של הרשויות בדובאי לתפוס מקום בולט בצמרת סקרי ומדדי האושר הבינלאומיים, מביא אותם לנקוט בצעדים אגרסיביים, מעושים, שלא לומר כוחניים.

בימים אלה עורכים הרשויות סקר פנימי במטרה לבדוק את מצב האושר של אזרחי מדינתם, כחלק מהיערכות לסקרים העולמיים, ובמסגרתו צריכים התושבים לבחור בין פרצוף זועף, פרצוף מחייך ופרצוף אדיש. מי שהעז לבחור בפרצוף שאינו שבע רצון, זוכה ללא פחות מ… שיחת בירור מתחנת המשטרה המקומית.

"לי זה נראה כמו ניסיון לנסות קצת להפחיד אנשים ולגרום להם: ראשית – להשיב על השאלה בסקר, ושנית – להשיב שהם שמחים, כי אנשים ממש לא רוצים שיתחילו לצלצל אליהם מהמשטרה ולשאול: 'ובכן, מה הבעיה?'", אמר לעיתונאים וויליאם דיוויס, מרצה בלונדון שמתמצא במתרחש בנסיכויות, "אבל אני לא יודע, אולי יש משהו כן בכוונות שלהם".

ב-ynet שסיקרו את הפרשה, מציינים כי הסקר הנוכחי הוא חלק ממרוץ מגולומני של דובאי במטרה לשבור שיאי עולם, כדוגמת מגדל הגבוה בעולם או מופע הזיקוקים הגדול בהיסטוריה, וכחלק מניסיון להפוך את אזרחיה למאושרים דרך העושר הרב של המדינה וזרועות השלטון השונות.

מפקד משטרת דובאי, גנרל אל-מזיינה, הודיע כי השוטרים יתחילו להתקשר באופן אקראי לאנשים שהשיבו כי הם אינם מאושרים, כדי לשאול אותם מה גורם להם להיות לא מרוצים. "אם זה עניין שיש לנו סמכות לטפל בו – נעזור בכך, אבל אם זה קשור לגורם ממשלתי אחר – נעביר את העניין לגורם הרלוונטי", הוא אמר.

המרצה הלונדוני שהעלה על סדר היום את הדרך הפתלתלה לאושר, חיווה את דעתו על העניין: "חושב שזה מסיח את הדעת מגורמים פוליטיים או כלכליים רחבים יותר שעשויים להיות בעייתיים. אפשר לדמיין חברה שבה יש דאגה גדולה לאושר, אבל דאגה מעטה מאוד לזכויות אדם או לזכויות מיעוט למשל".